האתר שלך יפה. זה כבר לא אומר עלייך כלום.

באותו שבוע עמדתי מול אתר של מישהי שרציתי לעבוד איתה, ולא השארתי פרטים. הכל נראה שם מצוין. פשוט לא הצלחתי להבין מי בצד השני, ובסוף סגרתי את הטאב והלכתי.

משהו השתנה. העיצוב היפה שלך כבר לא עובד בשבילך. הוא עדיין טוב, הוא פשוט זמין היום לכולן, ולכן הוא הפך לרף כניסה. מה שנשאר להבדיל בינך לבין מישהי אחרת הם הדברים שדורשים שיהיה שם בן אדם, ובמקרה אלה גם הדברים שגורמים למישהי לרצות לעבוד דווקא איתך.

הנה מה שאני בודקת כשאני נכנסת לאתר של מישהי שאני לא מכירה. שווה לעשות את זה על האתר שלך תוך כדי קריאה, למרות שזה קצת מביך.

1. עמוד "עלי"

אני הולכת לשם ראשון, לפני עמוד הבית, כי אני רוצה לדעת מי מדבר איתי. מחפשת פנים, ומחפשת טקסט שנשמע כאילו אדם כתב אותו על עצמו.

"אני מאמינה שכל אישה ראויה להצליח" הוא משפט שלא אומר עלייך כלום, כי אף אחת לא מאמינה בהיפך. אבל משפט כמו "בשנת 2013 הקמתי מותג עיצוב, ובמשך שנים ייצרתי, ארזתי, צילמתי וניסיתי להבין איך מחזיקים עסק קטן בלי לאבד את עצמי" הוא משפט שאף מחולל טקסט לא יכתוב, כי אין לו את הזיכרון הזה.

במקום הצהרות אמונה, תכתבי דברים שקרו. תאריך, מקצוע קודם, החלטה אחת שהתלבטת בה. גם אם זה מרגיש לא רלוונטי מקצועית, זה מה שעושה שם את העבודה.

2. התמונות

אישה מחייכת מול מחשב בתאורה מושלמת, בחדר שלא קיים. את מכירה את התמונה הזאת, וכך גם כל מי שנכנסת אלייך.

התמונה שלך שאת לא אוהבת עובדת יותר טוב ממנה. יש בה חדר אמיתי, תאורה בינונית, ואת. עדיין אין כלי בעולם שיודע לייצר את זה שאת לא מצטלמת טוב.

ואם את מוכרת שירות, כדאי להראות גם את העבודה עצמה. צילום מסך, שלב באמצע, משהו שלא מלוטש. אנחנו נוטות להראות רק תוצאה סופית, ואז נשאר אתר שאפשר להרכיב מאפס בלי שאף אחת עשתה שם כלום.

3. התקנון והצהרת הנגישות

כן, לשם. אני יודעת שאף אחת לא נכנסת לשם, ולכן זה עובד.

זה החלק היחיד באתר שאף אחד לא מעצב, ושם הזהות מופיעה בלי איפור. שם מלא, מספר עוסק, טלפון. כדי לכתוב את הפרטים האלה צריך להיות קיימת באמת, וזו בדיקה של שלוש שניות.

משהו שגיליתי כשעברתי על האתר שלי: המסמכים האלה כמעט תמיד כתובים בלשון רבים. "אנו אוספים", "אנחנו כאן לעזור", כאילו יש שם מחלקה שלמה. אין. יש אותך. מסמך משפטי שכתוב בו "אני" קונה יותר אמון מכל הכותרות באתר, אולי כי זה המקום היחיד שבו לא מנסים למכור לך משהו.

4. מה שיש מחוץ לאתר

זו הבדיקה שמכריעה. אני מחפשת אותך בגוגל, נכנסת לאינסטגרם, מנסה למצוא מישהי אחרת שהזכירה אותך בשם המלא שלה.

באתר את מספרת על עצמך. מחוץ לאתר מישהו אחר מספר עלייך, וזה משקל אחר לגמרי.

כאן נמצא הפער הגדול אצל רוב העצמאיות שאני מכירה. ההמלצות באתר כתובות "הילה, אימון אישי". הילה היא שם פרטי, ושם פרטי אפשר להמציא בשנייה. שם מלא, שם העסק וקישור לאתר שלה זה כבר משהו שאפשר ללכת ולבדוק. תבקשי מהלקוחות שלך רשות לקשר, רובן ישמחו, כי זה מקדם גם אותן.

ולמי שרק פתחה עסק: אף אחת מהבדיקות האלה לא בודקת ותק. אפשר לפתוח עסק בחודש שעבר ולעבור את כולן. הפחד שאת עדיין לא מספיק ותיקה כדי להיראות רצינית לא קשור למה שנבדק כאן.

ודבר אחרון

תכתבי באתר משפט אחד על מה שאת לא עושה. למי זה לא מתאים, מה לא כלול, מתי את לא זמינה.

תוכן מיוצר הוא חיובי בלי הפסקה, כי למכונה אף פעם לא היה ניסיון רע ולכן היא לא יודעת להגביל את ההבטחה שלה. לך היה, ואת כן יודעת. המשפט הזה גם יסנן החוצה את הפניות שהיו נגמרות לא טוב, אז הוא לא באמת עולה לך משהו.

נ.ב.

עשיתי את הבדיקה על האתר שלי בזמן שכתבתי את המאמר, ונכשלתי בשתיים מארבע. אין קישורים בהמלצות, ויש לי תמונה אחת של עצמי שמופיעה בשני עמודים שונים.

אז אני הולכת לתקן. אם בא לך, תעשי את זה איתי השבוע ותכתבי לי איפה נפלת.